פסק-דין בתיק ת"א 57359-08

השאלה העומדת במחלוקת, בתמצית

1.         האם הנתבעת חייבת לשלם לתובעת סך של 463,680 ש"ח בצירוף מע"מ כדין, עבור עבודת אספקת אדמה חרסיתית במשאיות לפרויקט נחל רבא, בחודש מרץ-מאי 2006 או בסמוך לכך? זו המחלוקת, בתמצית, להלן העובדות הצריכות לעניין.

הצדדים לתביעה, העובדות והטענות

2.         התובעת הינה חברה העוסקת בביצוע עבודת תשתית, בין היתר מובילה עפר לפרויקטים שונים; הנתבעת הינה חברה קבלנית אשר זכתה במכרז של משרד הביטחון לביצוע עבודות בשלושה פרויקטים: נחל רבא; אריאל ועוטף עזה (להלן: " הפרויקטים"). לצורך ביצוע הפרויקטים, התקשרה הנתבעת, שנוהלה בזמנו על ידי מר יוסף פולק (להלן: " פולק"), עם קבלן משנה בשם רומי בר השקעות בע"מ (להלן : " רומי בר", הסכם ההתקשרות בין הנתבעת לבין רומי בר צורף כנספח א' לתצהיר פולק, נ/1). אין מחלוקת כי בשלב כלשהו רומי בר קרסה וחדלה מלתפקד (על פי עדות פולק, אירוע זה התרחש בחודש פברואר 2006, ראו עדותו בעמ' 21 שו' 6-11), והחל מאותו שלב הנתבעת היא זו שהתקשרה ישירות עם קבלני משנה בהסכמים לצורך סיום הפרויקטים (עדות פולק בעמ' 22 שו' 12-13).

3.         אין מחלוקת כי ביום 7/3/06 הזמינה הנתבעת ישירות מהתובעת עבודה של " אספקת אדמת חמרה/ו/או חרסיתית לחיפוי השטח. המחיר לנגלה: 325 ש"ח +מע"מ. תנאי תשלום שוטף +30". הזמנת עבודה זו, שמספרה 2453 , צורפה כנספח ב' לנ/1, יועדה לפרויקט נחל רבא (להלן: " הפרויקט" או ה" אתר", לפי ההקשר). כן אין מחלוקת כי ביום 22/3/06 הזמינה הנתבעת ישירות מהתובעת עבודה לפרויקט זיקים ועזה, ראו הזמנת עבודה מס' 2469, נספח ג' לנ/1. אין מחלוקת בין הצדדים כי עבור הזמנות עבודה אלו שילמה הנתבעת לתובעת את מלוא שכר עבודתה, ראו החשבוניות אשר הוצעו על ידי התובעת (נספח ד' לנ/1); השיקים ששולמו לתובעת (נספח ה' לנ/1) וכן עדותו של מנהל התובעת, מר יובל כהן (להלן: " כהן" ) בעמ' 11 שו' 22-30 לפרו' ועדות פולק, סעיפים 4-5 לתצהירו וכן בעמ' 25 שו' 21-24.

4.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת להזמנת עבודה מס' 2551 מיום 15/3/06, נספח א' לתצהיר כהן, ת/1 (להלן: " הזמנת העבודה שבמחלוקת"). בהזמנה זו נאמר: " הספקת אדמה לאתר לפי 420 ש"ח למשעית (כך במקור) ס"כ  1104 x 420.  463,680". בהזמנת העבודה נכתב בצידה השמאלי העליון: " לידי: יובל כהן; מאת: רומי בר; מיועד לאתר: נחל רבא נוריס באישור פולק". התובעת טוענת כי העבודה הנ"ל הוזמנה על ידי הנתבעת; כי האדמה סופקה במלואה לאתר (סעיף 4 לת/1). התובעת צירפה לת/1 העתק תעודות משלוח החתומות לכאורה על ידי נציגי הנתבעת בשטח (סעיף 4 לת/1; נספח ב' לת/1). התובעת טוענת כי אספקות האדמה לאתר בוצעו בחודשים מרץ-מאי 2006 (בעדותו תיקן כהן טענה זו וטען כי האספקות בוצעו בחודש מאי 2006 בלבד, תוך 15 יום, ראו עמ' 13 שו' 28-29).

5.         לטענת כהן בתצהירו, היות ובמחצית השנייה של 2006 התעכבה הנתבעת בביצוע תשלום התמורה עבור העבודה הנ"ל, סוכם כי התובעת תוציא חשבונית בסמוך למועד בו תודיע הנתבעת שהיא יכולה לבצע את תשלום התמורה. חרף מכתבי התראה התמורה לא שולמה (המכתבים צורפו כנספח ה' לת/1), ולכן עובר להגשת התביעה הורה ב"כ התובעת לתובעת להוציא חשבונית, וזו הוצאה ביום 24/11/08, ראו סעיף 7 לת/1 ונספח ג' לת/1 (להלן: " החשבונית"). בסעיפים 9-13 מפרט כהן את הסיבות לעיכוב בהוצאת החשבונית ובהגשת התביעה, בין היתר לנוכח גילו המופלג של פולק וההבטחות החוזרות ונשנות שניתנו על ידו לתשלום. התובעת טוענת כי החליטה להגיש את התביעה כאשר נודע לה, בחודש אוקטובר 2008 או בסמוך לכך, שפולק מכר את זכויותיו בחברה " לשתי בחורות בשנות ה-20 לחייהן" (סעיף 11 לת/1). משכך, הגישה התובעת את תביעתה ביום 22/12/08, במסגרתה נתבע הסכום הנקוב בחשבונית - 535,550 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום הגשת התביעה (603,643 ש"ח).

6.         ביום 28/1/09 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק דין ותמכה אותה בתצהירו של פולק. בתצהיר זה טען פולק כי חתימתו על אישור המסירה זויפה. לגופו של עניין טען פולק בסעיף 11 לתצהיר זה כי " הנתבעת שילמה לתובעת את מלוא הסכום בגין העבודות שביצעה המבקשת, כאמור בכתב התביעה". לאחר שהתקיים דיון בבקשת הביטול, קבעה כב' הרשמת הינדה שרון כי דין פסק הדין להתבטל, ראו החלטה מיום 16/9/09.

7.         במסגרת תצהיר העדות הראשית אשר הוגש על פולק מטעם הנתבעת טען הוא כי כל העבודות אשר הוזמנו ישירות על ידי הנתבעת שולמו במלואן (נספחים ב' וג' לנ/1); הנתבעת טענה כי הזמנת העבודה שבמחלוקת (נספח א' לת/1) זויפה, היא משוללת תוקף ולא נערכה בהסכמת/אישור/ידיעת הנתבעת (סעיף 6 לנ/1). הנתבעת טענה כי הזמנת העבודה שבמחלוקת תמוהה לאור העובדה כי ביום 7/3/06 נערכה הזמנת עבודה בקשר לאספקת אותו חומר, במחיר הנופל מזה המוסכם בהזמנת העבודה שבמחלוקת וכן כי לא ברור מהנספחים אשר צורפו לת/1 מי חתום על תעודות המשלוח. הנתבעת הביעה תמיהה על כך שהחשבונית הוצאה רק כשנתיים וחצי לאחר ביצוע העבודות וטענה כי אין כלל ממש בהסברים אשר ניתנו על ידי כהן, ולראיה התשלומים שבוצעו על ידי הנתבעת בחודשים אלו ממש - נספח ה' לנ/1.

ההכרעה

8.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובנספחיהם, שמעתי את עדויות הצדדים (כהן ופולק) וקראתי את סיכומיהם (אליהם אתייחס במהלך הכרעתי), קובעת אני כי דין התביעה להדחות. לא שוכנעתי כלל ועיקר כי הזמנת העבודה שבמחלוקת אכן הוזמנה על ידי הנתבעת או מי מטעמה; לא שוכנעתי שהעבודה הנטענת בוצעה במלואה; לא נחה דעתי באשר לשיהוי הרב בהוצאת החשבונית. בטרם אפרט את נימוקיי ביתר פירוט, יש להזכיר כי נטל ההוכחה רובץ על התובעת ועליה להוכיח שאכן הזמנת העבודה שבמחלוקת בוצעה על ידי הנתבעת או מי מטעמה, ולמצער בהסכמתה ו/או באישורה; עליה להוכיח שהעבודה בוצעה במלואה; ושהיא זכאית למלוא התמורה הנקובה בחשבונית. התובעת לא הרימה נטל זה, לא לעניין הוכחת קיומו של הסכם ולא לעניין ביצועו בשלמותו.

9.         ראשית, די אם נעיין בהזמנת העבודה שבמחלוקת לעומת שתי הזמנות העבודה שאינן במחלוקת - נספחים ב' וג' לתצהיר פולק. ההבדלים ניכרים על פני המסמכים עצמם: בעוד שנספחים ב' וג' ערוכים באותו כתב יד; החותמת בשולי המסמך היא של " נוריס לפיתוח והובלות בע"מ"; אין מחיר סופי אלא מוסכם המחיר ליחידה (" נגלה" או " יום עבודה"); שמה של רומי בר לא נזכר בהזמנות עבודה אלו; אזי בהזמנת העבודה שבמחלוקת כתב היד הוא אחר; החותמת היא של " נוריס בע"מ"; בעבודה נקובות כמויות מדויקות כולל מחיר סופי (463,680 ש"ח); נזכר שמה של רומי בר ונכתב " באישור פולק". עוד נזכיר כי הזמנות העבודה נספחים ב' וג' שולמו במלואן ורק הזמנת העבודה שבמחלוקת לא שולמה, לכן , ובמיוחד לאור ההבדלים המתוארים לעיל, היה על התובעת להוכיח שהזמנה זו אכן נערכה באישור הנתבעת.

10.        פולק הכחיש בעדותו שהזמנה זו נעשתה על ידו ו/או מי מטעמו ו/או בהסכמתו (עמ' 16 שו' 10-15). אמנם בעדותו אישר כי ישנם מקרים שהזמנות נעשות על ידי הפקידה או מנה"ח (עמ' 20 שו' 19,21), ולעיתים גם המהנדס או אבי כהן, שעבד בזמנו ברומי בר (עמ' 20 שו' 16-17), אולם אין ללמוד מכך דבר על הזמנת העבודה שבמחלוקת. לגביה הייתה הכחשה מוצקה, עוד משלב הדיון בבקשה לביטול פסק דין, ראו עדותו בעמ' 2 שו' 1-3. אמנם בסיכומיו מנסה ב"כ התובעת ל"התפס" למילה זיוף ולהפנות לעדות של פולק בעת הדיון לפיה לעיתים נתן הרשאה למי מטעמו לחתום על הזמנות בשם הנתבעת (סעיף 2 לסיכומים). איני רואה בדברים אלו סתירה. מעדות פולק ניתן להבין כי בכנותו את הזמנת העבודה שבמחלוקת "זיוף", מתכוון הוא שזו לא נעשתה על ידי מי מטעמו, למרות שהוא אינו מתכחש לכך שישנן מקרים בהן הוא מכיר בהזמנות שנעשו שלא בחתימתו. במאמר מוסגר אציין כי יש להתחשב בגילו ובסגנונו של פולק כאשר נותנים משמעות לדבריו, ראו למשל תשובתו לשאלה: " מי היה תפקידו לחבר בין תעודות המשלוח לבין העובדה", ותשובתו: " השדכן. המכשיר הזה, השדכן" (עמ' 24 שו' 1).

11.        ובכן, קיימת טענה כי ההזמנה נעשתה בהסכמת הנתבעת ועל נייר מכתבים שלה; כהן טען בחקירתו שההזמנה נעשתה בינו לבין פולק, במשרד ברח' אוסישקין בת"א, בנוכחות אבי כהן (עמ' 10 שו' 18-19). כהן הוא זה שאמור היה להביא את אבי כהן לעדות על מנת שיעיד על כריתת העסקה, והוא לא עשה כן; כמו כן עולה תמיהה (וזו לא האחרונה, כפי שיפורט להלן), מדוע לא נחתמה הזמנת העבודה בו במקום, אם אכן הכל סוכם עם פולק. כהן עצמו העיד כי קיבל את הזמנת העבודה שבמחלוקת רק יום יומיים לאחר מכן (עמ' 10 שו' 26-28). מדוע?

12.        ובנוסף, אם נכונה טענת כהן שהזמנת העבודה סוכמה במשרד בת"א ולא בשטח עם גורם כלשהו מטעמו של פולק, מתחדדת השאלה מודע המסמך נחתם בחותמת אחרת, לגביה העיד פולק שהיא אינה בשימוש (עמ' 26 שו' 11-14); מדוע נייר המכתבים שונה ולכאורה אינו מאותו פנקס הזמנות שלקוחות הזמנות עבודה ב' וג' (ראו תחתית העמודים, שם שונים הפרטים לגבי הכתובת); ומפליא מכל - אם הזמנת העבודה שבמחלוקת נעשתה ביום 15/3/06 כפי שרשום עליה, והיא נמצאת בין ההזמנה מיום 7/3/06 לזו מיום 22/3/06, ונעשתה אף היא בת"א, ניתן היה לצפות שהמספר הסידורי של ההזמנה יהיה בין שתי ההזמנות שאינן במחלוקת. והנה, ההזמנה מיום 7/3 מספרה 2453; ההזמנה שבמחלוקת מספרה 2551; וההזמנה מיום 22/3 מספרה 2469.    לנוכח הבדלים בולטים אלו, איני סוברת שהיה על הנתבעת להביא את פנקסי ההזמנות שברשותה, כנטען על ידי התובעת בסיכומיה. הנטל כאמור מוטל על התובעת ועליה לספק הסברים לתמיהות המפורטות לעיל (ושעוד יפורטו להלן) ולשכנע שאכן ההזמנה הנ"ל נעשתה על דעת הנתבעת.

13.        וכאמור התמיהות רק עולות ומתחזקות - מדוע, בניגוד להזמנות האחרות, מצוינת כמות מדויקת של אספקת האדמה? היעלה על הדעת שבזמן הזמנת העבודה ניתן לנקוב בכמות מדויקת של משאיות - 1,104?! והאם יתכן שהתמורה חושבה מראש, מבלי להמתין לסיומה ולספירה מדויקת בדיעבד, כפי שנהוג וכפי שהיה בהזמנות האחרות? אציין שכהן נחקר בנקודה זו ודבריו לא שיכנעו אותי כלל ועיקר (עמ' 10 שו' 1-17). ומדוע נקבע מחיר שונה  - 420 ש"ח למשאית, בעוד שרק שמונה ימים קודם לכן סוכם מחיר של 325 ש"ח למשאית? האם התובעת מצפה שבית משפט ישתכנע שהסיבה לכך היא עוד ק"מ בעלייה??1 (עמ' 13 שו' 7-8)? ובכלל, מדוע יש צורך להזמין שוב, לכאורה, את אותה עבודה של חיפוי, כשזו הוזמנה כבר ביום 7/3/06?

14.        כאן מגיעים אנו לנקודה נוספת, והיא איזכור שמה של רומי בר בהזמנת העבודה שבמחלוקת. בסיכומיה טענה התובעת שמדובר בעבודת חיפוי שהיוותה "עבודה חריגה", וסוכמה ישירות בין התובעת לנתבעת . במאמר מוסגר אציין כי גרסה וטענה זו נכללה לראשונה בסיכומים, ולא בא זכרה בכתב התביעה ו/או ובתצהיר כהן. אולם, גם אם גרסה כבושה זו היא הנכונה - מדוע נזכרה רומי בר בהזמנת העבודה? כל זאת שב"כ התובעת מתפרץ וטוען בפרוטוקול " רומי בר לא היתה קשורה בכלל" (עמ' 12 שו' 31). הכללת שמה של רומי בר בהזמנת העבודה שבמחלוקת מעוררת קשיים, בכל גרסה שלא תהיה - אם אכן ההזמנה בוצעה ביום 15/3/06, במועד בו העיד פולק שרומי בר כבר לא היתה פעילה - הדבר מעיב על האותנטיות של מסמך זה ו/או על מועד עריכתו.

15.        ענן כבד נוסף המעיב על המסמך ומועד עריכתו הוא עדותו של כהן באשר ל"לחץ" של הנתבעת להתקשר בהזמנת עבודה זו. כהן בעדותו חזר פעמיים על כך שהנתבעת הייתה " בלחץ", ראו עדותו בעמ' 10 שו' 16; עמ' 15 שו' 21-25. והנה, התברר כי העבודה בוצעה רק בחודש מאי, דהיינו כחודש וחצי לאחר עריכת המסמך כביכול! תחילה טען כהן כי התחיל לעבוד אחרי יום-יומיים שנחתמה ההזמנה: " למחרת קיבלתי את זה, או אחרי יומיים, כשהתחלתי לספק את החומר" (עמ' 10 שו' 26-27); בהמשך העדות התארכה התקופה לשבוע-עשרה ימים (עמ' 15 שו' 24-25); ובסיכומים כבר נולדה גרסה חדשה של עיכוב באספקת החומר , עיכוב שמנע את העבודה לפרק זמן של כחודש וחצי. אם כך, מתי החלה התובעת בביצוע העבודה ומהו משך הזמן שחלף ממועד כריתת ההסכם? כיצד זה מתיישב עם טענת ה"לחץ"?

16.        לכל אלו אוסיף את הסתירות בגרסאות כהן לגבי תעודות המשלוח והגורם שכביכול חתום עליהן (הנהגים, עמ' 6 שו' 10,14, ערבי מכפר קאסם, עמ' 7 שו' 4, נהג ספציפי אחד, עמ' 7 שו' 25); את התמיהות שעלו לאחר שהתברר כי העותק המקורי של חלק מתעודות המשלוח עדיין מצוי בידי כהן (עמ' 8 שו' 15,17); את הסתירה בשאלה האם נשלחו תעודות המשלוח אם לאו (עמ' 9 שו' 7), כל זאת כשהתברר שהחשבונית המקורית נמצאת בידי כהן, עמ' 9 שו' 12. בנוסף התברר שסכימת תעודות המשלוח מובילה לתוצאה של 607 הובלות ולא 1,104 כנטען (עמ' 18 שו' 21).